נתקלתי בזה עכשו במקרה, פוסט של איבון קהאן, הבמאית של הסרט.
הייתי שם בהפקה ואחר כך בעריכה של הסרט הזה באוסלו. חוויה בלתי נשכחת. שיר בלתי נשכח. מפגשים מרגשים.
יאיר דלאל עם זַמאן אל סלאם שהושר בקונצרט השלום באוסלו עם מקהלה של ילדים ישראלים, פלסטינים ונורבגים,
בהובלת יאיר עם העוּד שלו, בהנחיית הארי בלפונטה המשגע, ובנוכחות יאסר עראפת ושמעון פרס, וכל הנשים הנורבגיות,
מהנסיכה ומטה – ראשת העיר, חברות פרלמנט והלאה. ימים של תקווה שנקטעה באחת עם רצח רבין.
זה אכן היה אחד הרגעים האופטימיים והמרגשים בהיסטוריה הקשה שלנו כאן. תודה לך, איבון, על שהעלית את הסרט הזה, שעבדנו עליו יחד בארץ ובאוסלו. לא ראיתי אותו מאז. תודה לאלוהי היוטיוב שמאפשר לצפות בו שוב. מזמינה את כולכם, כולל את הילדים הפרטיים שלי, להקדיש שעה לסרט הדוקומנטרי היפה הזה. "זמאן אל סאלאם" , השיר שכתב אמנון אבוטבול (שלא זכה לשיר אותו שם מחמת פציעה מאבן שנזרקה לעברו בעת שירותו בשטחים), ועיבד, ניגן ושר, יחד עם מקהלות הילדים מישראל, פלשתין ואוסלו, יאיר דלאל הנפלא – בקונצרט השלום במלאת שנה להסכם אוסלו שהתקיים באוסלו. הנחה אותו הארי בלפונטה, שרק בשבילו היה שווה לנסוע עד אוסלו.
סרט שממחיש את כוחה של המוזיקה לאחד ולחבר בין אנשים. ביימה איבון קהאן. אני הייתי בעריכה, אבל בעיקר הייתי באוסלו וזאת היתה חוויה חזקה ובלתי נשכחת מכל כך הרבה בחינות. לכו לצפות בו אם בא לכם לצאת קצת מהמתרחש בימים אלו בביצה העכורה שלנו. כן, היינו תמימים. אז מה
